בן הזקונים של אירינה ואנדריי. נולד ביום כ"ח באייר תשס"ד (19.5.2004) בפתח תקווה. אחיהם הצעיר של איגור ואוליסיה.

דניס, ילד שמח ואנרגטי שאהב לשחק, להתרוצץ ולהתעמל, גדל והתחנך בפתח תקווה. החל את לימודיו בבית הספר היסודי ״ביאליק״, והמשיכם בבית הספר "בית חינוך שש שנתי בן-גוריון״, שם למד בחטיבת הביניים ובחטיבה העליונה. בלט בכישרונו לשפות ובייחוד באנגלית, והצטיין גם בתחום האמנות.

כנער צעיר, התנדב במגן דוד אדום ולמד את יסודות הגשת עזרה ראשונה. "הוא תמיד ראה את הזולת," סיפרה המחנכת, "שם לב למי שנמצא סביבו. בטיולים נתן יד ועזר. בלימודים לא תמיד היה לו קל, אבל הוא היה חרוץ, דחף קדימה ורצה להגיע להישגים. הוא היה שאפתן ועוד כילד חלם להגיע לשירות קרבי משמעותי."

החברים, שחלקם הכירו את דניס עוד מאז גן הילדים, סיפרו על חבר יקר ואהוב, אדם מיוחד במינו שהיו לו תמיד רעיונות משלו, צנוע אך מלא מוטיבציה, בעל חוסן נפשי ויכולת להתגבר על קשיים. "היה לו לב ענק," אמרו, "תמיד חשב קודם כול על האחרים וגילה רגישות גדולה כלפי החלשים. הוא ידע לעשות שמח ולהצחיק וכולם אהבו אותו ורצו להיות בקרבתו. עם דניס תמיד היה כיף."

אהבתו של דניס לספורט עמדה במרכז חייו. בילדותו השתתף בחוגי שחייה וכדורגל; בגיל ארבע-עשרה נרשם לחוג אגרוף קלאסי, התאהב בענף והתאמן במשך שנים ארוכות. "דניס תמיד שאף למצוינות," סיפר אחיו איגור, "ולא אהב להפסיד. הוא ידע לכבד את היריב, אבל היה ישיר ולא חסך מאחרים את דעותיו." כתב איליה, מאמנו במכון האִגרוּף: "דניס היה מתאגרף מעולה. הוא מאוד אהב את האגרוּף ולקח את האימונים ברצינות רבה, התמיד והיה קשוח."

נוסף על האגרוף, התאמן דניס בקביעות גם בחדר כושר, יצא לריצות ואף עסק ברכיבה אתגרית על אופני הרים. אהב גם את עולם הגיימינג ומשחקי המחשב, שבאמצעותם רכש מגוון כלים ומיומנויות. את כל תחביביו וצרכיו מימן בעצמו, בכסף שהרוויח בעבודה קשה, ובשנותיו האחרונות בתיכון השכים קום ועבד במאפייה לפני שעות הלימודים. "הוא היה ילד מדהים," סיפרו בני המשפחה, "הגבר של הבית. תמך באימא ועזר לה, היה אחראי, מסודר ומתוכנן."

דניס היה פטריוט, ואיור הנשר שקעקע על גופו סימל שבעבורו, השמיים אינם הגבול. בהתקרב מועד הגיוס, בנחישותו לתרום למדינה ולשרת בצה"ל בתפקיד משמעותי, עזב את מכון האגרוף כדי להתמקד באימוני כושר קרבי. בתוך זמן קצר, בעזרת המנטליות וכוח הרצון שלו הגיע ליעדים שהציב, ולא היה גאה ומאושר ממנו כשהתקבל לסיירת "חרוב" – חוד החנית של חטיבת "כפיר" המתמחה בלוחמה בטרור. לפני הגיוס עוד הספיק לנסוע עם אימו ואחיו לטורקיה, ולהשתתף במרוץ אופניים.

ב-16 באוגוסט 2022 התגייס דניס לצה"ל, הוצב בחיל הרגלים והחל את מסלול הכשרת הלוחם בבסיס האימונים של חטיבת "כפיר", במחנה "בקעות" שבבקעת הירדן. בתחילה, סיפרו החברים, נתפס כבחור שקט ומופנם, אך משעה שנפתח הפך לחבר נפש של כל אחד מחברי הצוות וזכה לכינוי החיבה "זינו" – קיצור של שם משפחתו. "הוא דאג לנו לאוכל," העידו, "הפגין אכפתיות, הרים ועודד חברים שנכשלו במשימות ונשברו, עזר להם להתגבר ודחף את כל הצוות קדימה."

דניס אהב מאוד את הצבא, ובכל פעם שהגיע לחופשת סוף שבוע בבית היה מצב רוחו מרומם וחיוך גדול נסוך על פניו. במקום לנוח המשיך להתאמן ולשמור על הכושר, יצא לריצות והקפיד על תזונה בריאה, מחכה לחזור לחברים מהצוות.

עם סיום חודשי הטירונות היה דניס מתוכנן להמשיך לשלב האימון המתקדם, חדור מוטיבציה ומלא ציפייה ליטול חלק בפעילות המבצעית, אך לא הספיק.

בלילה שבין שבת לראשון, 15 בינואר 2023, לקראת חצות, נפצע בהתפוצצות תחמושת במגורי הלוחמים. פציעתו הייתה אנושה, ולכוחות ההצלה שהגיעו למקום לא נותר אלא לקבוע את מותו. באירוע נפגע חייל נוסף באורח קשה, ועוד שניים נפצעו קל.

טוראי דניס זינובייב נפל בעת מילוי תפקידו ביום כ"ב בטבת תשפ"ג (15.1.2023). בן שמונה-עשרה בנופלו. הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי שבפתח תקווה. הניח אחריו הורים, אח ואחות. לאחר נפילתו הועלה לדרגת רב-טוראי.

ספד לו אחיו: "דניס היקר, ילד מקסים, מצחיק, שמח מאוד, חכם מאוד ובוגר מאוד לגילו, ידע להשתלב בכל מקום שדרך בו והיה טוב בכל תחום שנכנס אליו. אהב את החברים שלו בצוות, במשפחה תמיד דאג לכולם שלא יחסר להם דבר. היו לו תוכניות ושאיפות רבות. דניס התאפיין במשפט 'נולד מלאך הלך גיבור.' עבורי הוא היה לא רק אח, אלא גם החבר הכי טוב. יהי זכרו ברוך."

מאות בני אדם פקדו את בית המשפחה בימי ה"שבעה". בין המנחמים היו שסיפרו כי דניס נהג לתרום אוכל לדרי רחוב ולאנשים נזקקים. משפחתו החליטה להמשיך את מורשתו ותרמה את האוכל הרב שקיבלה במשך ימי האבל. "כך הרגשנו שדניס ממשיך לעשות טוב גם אחרי לכתו," אמרו בני המשפחה.

חבריו לצוות הדפיסו על חולצות את הכינוי ״זינו״, ולובשים אותן לזכרו. חברים נוספים סיימו לקרוא את מסכת אבות לעילוי נשמתו.

מאמנו של דניס במכון האגרוף "סק ג'ים" (SK-GYM) הפיק אירוע קרבות לזכרו, במסגרת ליגת "סמארט פייט" (Smart Fight).

דניס מונצח באנדרטת חטיבת "כפיר" שבעפולה.